מכרו דירה בלי לעדכן שהבניין מסוכן – ויפצו – YNET

בני זוג קנו דירה בחולון ב-840 אלף שקל, אבל שהתברר להם מצב הבניין נאלצו למכור אותה ב-600 אלף שקל. ביהמ”ש קבע: הם יפוצו ב-154 אלף ש’

בית משפט השלום בראשל”צ קבע לאחרונה שרוכשי דירה בחולון, שלא עודכנו על ידי המוכרים שבניין המגורים הוגדר “מבנה מסוכן”, יפוצו בכ-154 אלף שקל. כך או אחרת יצאו התובעים בהפסד: את הדירה הם קנו ב-840 אלף שקל, אולם לאחר הגילוי על הסכנה במבנה נאלצו למכור אותה ב-600 אלף שקל בלבד.

מדובר בדירת שלושה חדרים שבני הזוג קנו לפני כשבע שנים. זמן מה לאחר מכן, בפגישה של דיירי הבניין עם העירייה לצורך ביצוע תיקוני איטום בגג בעקבות נזילות מים, התברר לבני הזוג כי הבניין הוכרז כמבנה מסוכן עוד ב-1997, בשל ליקוי חמור בשלד הגורם לחדירת מים ומהווה סכנת התמוטטות.

בני הזוג פנו בתלונה לעירייה, שלטענתם לא עדכנה את הפרט המהותי והחשוב הזה בתיק הבניין במועד שבו ערכו בדיקה לפני הרכישה. במקביל הם מכרו את הדירה במחיר הפסד, ותבעו מהמוכרים פיצוי של 300 אלף שקל על הנזקים שנגרמו להם בעקבות הסתרת הליקויים בבניין.

מאחר שהמוכרים סירבו לדרישתה, הגישו בני הזוג תביעה נגדם ונגד העירייה. את המוכרים הם האשימו בהסתרת הפגמים בדירה ובבניין, ואת העירייה ברשלנות במסירת המידע המלא לגבי הבניין.

בתגובה טענו המוכרים שהאחריות היא בעצם של הבעלים המקוריים של הדירה, שמהם קנו אותה עוד ב-2008, והגישו נגדם הודעת צד שלישי. לעצם העניין הם הוסיפו שהתובעים בתביעה הנוכחית רכשו את הדירה לאחר שבדקו אותה וחתמו על סעיף בחוזה שבו ויתרו על כל טענה למום או פגם בנכס.

מרמה חמורה יותר מרשלנות

אבל השופט מוטי פירר קבע שמעשיהם של הנתבעים עולים כדי תרמית. לדבריו, הם ידעו היטב על מצבו של הבניין לפני שמכרו את הדירה, ואף שקלו לתבוע בעצמם את המוכרים הקודמים. עובדה זאת לא מנעה מהם “להסתיר בתורם” את המצב מהרוכשים החדשים. הוא ציין כי חתימה על סעיף ויתור התביעות אינה רלוונטית לנוכח העובדה שהפגם הוסתר במכוון.

כמו כן דחה השופט פירר את טענתה של עיריית חולון שלפיה תיק הבניין היה מעודכן. נקבע כי היא התרשלה כשלא סיפקה לתובעים את כל המידע על הבניין בזמן אמת, כמצופה ממנה.

בסוגיית הפיצוי החליט השופט שלתובעים מגיע החזר על ההפסד שבמכירת הדירה, שאותו העמיד על 124 אלף שקל בלבד, בהתאם לשווי הדירה ביום המכירה אלמלא היה הבניין בסכנת התמוטטות.

המוכרים והעירייה חויבו לשלם את הפיצוי ביחד ולחוד, אולם מאחר שהוכח כי המוכרים רימו את התובעים במכוון ואילו העירייה רק התרשלה, הם חויבו להחזיר לה את מה שתשלם לתובעים (ובעגה משפטית: לשפות אותה). מעבר לכך חויבו המוכרים בפיצוי נוסף של 12 אלף שקל על עוגמת נפש וכן ב-18 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *